פרספקטיבה דו מגוזית

 
 
משמעות הפרספקטיבה היא נקודת מבט.
כשנרצה לצייר נושא מסוים, נעדיף לציירו על פי נקודת המבט שלנו - כלומר, הדבר הראשון שנרצה לעשות יהיה לזהות היכן נמצא נושא הציור - האוביקט, ביחס אלינו.

האם הוא מעל גובה העיניים שלי (קומה שניה בבנין למשל)?

האם הוא מתחת לגובה העיניים (כסא למשל)?

מה המרחק שלי מהאוביקט?

האדם רואה את העולם הצורה תלת מימדית - גובה, רוחב ועומק.

אם נרצה לצייר, אני מוגבלים לשני מימדים, שכן על הדף נוכל להמחיש רק רוחב וגובה, אך עומק לא נוכל.
על מנת להמחיש צורה תלת מימדית על דף דו מימדי, ניצטרך להיעזר בטכניקת הפרספקטיבה.
 
IMG6978
קו האופק הוא גובה העיניים שלנו
 

 
על מנת לתת את תחושת העומק על הדף אני צריכים להיות מודעים לתופעה הקיימת במציאות והיא הבסיס לראיה התלת מימדית שלנו - אוביקט שנמצא קרוב אלינו, נראה גדול יותר מאותו אוביקט שימצא במרחק מאיתנו.

כולנו מכירים את התמונה של הבניינים הקטנים והולכים מבעד לחלון המטוס בעת ההמראה.

שיטת הפרספקטיבה היא למעשה סוג של רמאות. עלינו ליצור את תחושת ההקצרה - ההקטנה של האוביקטים במרחק, בדרך מלאכותית, שכן אנו יודעים שהבנין אותו אנו רואים מקרוב, נשאר באותו גודל גם כשהמטוס המריא והתרחק. גם כשאנחנו יודעים שהקוביה שלידינו אמורה להיות זהה בגודלה לקוביה שבמרחק מאיתנו, כשנצייר אותה על הדף, נצייר אותה קטנה יותר, על מנת להמחיש את העומק - מה קרוב אלינו, ומה רחוק מאיתנו.
 
IMG6978
מה שקרוב אלינו נראה גדול יותר ממה שרחוק
 

 
עד כה, הגיון הפרספקטיבה זהה בשימוש בפרספקטיבה עם נקודת מגוז אחת, לשימוש בשתי נקודות מגוז.
ובכן, לשם מה אנו צריכים שתי נקודות מגוז?

כשנרצה לצייר אוביקט והוא עומד בזוית אלינו, ויש לו שני מישורים המקבלים הקצרה ונמשכים לעומק, נצטרך למקם שתי נקודות על קו האופק.

את הנקודות נמקם כמה שיותר רחוק אחת מהשניה, כדי שזוית הפתיחה בין המשורים המתמשכים אל העומק תהיה כמה שיותר גדולה - כך האוביקט אותו אנו מציירים יראה מציאותי יותר.
 
IMG6978
שתי נקודות מגוז על קו האופק
 

 
אם בפרספקטיבה חד מגוזית תחלנו לצייר קובה מריבוע שהוא אחד מהצלעות שלה, כאן בפרספקטיבה דו מגוזית נתחיל לצייר מהפינה ש הקוביה מאחר והיא עומדת בזוית ביחס אלינו, ופינת הקוביה היא הדבר הקרוב אלינו ביותר.

מכאן ההמשך די דומה לקוביה חד מגוזית - מהקודקודים מושכים קווים אל עבר נקודות המגוז.

לכל פינה שני קצוות. כל קצה מקבל שני קווים - אחד לכל נקודת מגוז.
 
IMG6978
נתחיל לצייר מהפינה של הקוביה
 

 
 
IMG6978
נמתח קווים מהקצוות אל נקודות המגוז
 

 
על קווי העומק שמשכנו מהפינה הקדמית, נמקם אנכים שיסגרו לנו את הקוביה.

שוב, לכל אנך - פינה , יש שני קצוות, כל קצה אמור לקבל שני קווי עומק - אחד לכל נקודת מגוז.

אך למעשה בגלל שאנו רוכבים על קווי עומק קיימים מהפינה הקדמית, לכל קצה נותר להוסיף רק עד קו עומק אחד לעשבר נקודת המגוז המרוחקת.
 
IMG6978
נמקם אנך וניצור ממנו מישור אחורי לקוביה
 

 
 
IMG6978
האנכים כלואים בין קווי העומק
 

 
 
IMG6978
שיחזור הטכניקה עבור כל קוביה במרחב
 

 
 
IMG6978